ואני בפורומים גאים מגיל 13, משוטטת וחוזרת. עוקבת ויוצאת. עולה לכיתה י' ולא חושבת, מסיימת תיכון ומתלבטת וגיל 21 כבר מסתיים ועדיין לא מוצאת את עצמי בעולם...
מה עושים עם העול הכבד הזה. איך מחליטים נכון? מנ נכון?

בתגובה ל: הזמן עובר ומה? מאת: ישראלית1
ואגיד שאת עוד צעירה
ולגמרי מותר בגיל 21 שלא למצוא את עצמך בעולם.
זה לא אומר שזה מסע קל...

מה ההתלבטות שלך?
מתלבטת לגבי הנטיה? (האם אני לסבית?)
מתלבטת איך את בונה את החיים שלך איתה? (אני לסבית. להתחתן עם גבר? להקים למשפחה עם אשה? )
מתלבטת איך עושים את זה? (איך אוזרים את הכוחות לצאת מהארון? איפה מוצאים נשים כשרות וחסודות? איך מוצאים גבר להינשא לו?)

בואי תחשבי פה בקול, לפעמים זה עוזר...

וברוכה הבאה!

בתגובה ל: הזמן עובר ומה? מאת: ישראלית1
לדעתי.

אני נשואה לגבר-להגיד לך שזה נכון? לא יודעת.
זה נכון לסביבה נכון לילדים שלי נכון להורים שלי למשפחה שלי.
השאלה אם זה נכון לי ולו, אם את לסבית שאף אחד לא יספר לך סיפורים-לא!! מתרגלים,לא תימשכי אליו בחיים ולא משנה כמה תאהבי אותו,זה המון תסכול כי זה תאכלס לחיות את החיים שהסביבה שלך רוצה ולא את החיים שלך ומה איתו?? לא מגיע לו מישהו שתאהב אותו ותימשך אליו? גבר מבין שאשתו לא נמשכת אליו אז למה?
השאלה גם אם את מוכנה לשלם את המחיר של לחיות עם אשה,
אני לא חושבת שיש פה נכון ולא נכון תצליחי המון במה שתבחרי!!
מקווה שלא הכנסתי אותך ליותר בלבול

בתגובה ל: אי אפשר להחליט מאת: לו הייתי
ועכשיו אני כבר בת 23 וסוגיות לא פותרות את עצמן לבד מתברר..

בתגובה ל: הקפצה - מה יהיה? מאת: ישראלית1
החיים מובילים לכיוונים שונים..
צריך להחליט מה נכון בשבילנו.
וכמו שאנה רשמה לך כבר אז..
את עדיין צעירה.
אני הבנתי על עצמי רק בגיל 32 עד אז חשבתי שאני פחדנית ואין לי כח להתמודד עם העולם.
קיבלתי את עצמי בגלל 35 והיום 38 עדיין רק מעטים (וחשובים) יודעים.
אבל כל זה לא מפריעה לי להיות בזוגיות מדהימה כבר עוד מעט 5 שנים.
תהיי סבלנית עם עצמך ובעיקר כמו שאמרת הסוגיות לא פותרות את עצמן, תעזרי בכל מה שהעולם מציע.
בהצלחה

בתגובה ל: אכן סוגיות לא פותרות את עצמן לבד מאת: מי_לי
כמעט 25. נזכרתי פה, גללתי קצת וראיתי את השרשור הזה, מגיל 21. אחרי ששוטטתי בפורומי איגי מגיל 13. כמעט תריסר של שנים. עוד רגע ומחצית מהחיים.
אני אבודה. אני לא מצליחה להתקדם או לעשות כלום בנושא. רק מתעלמת ממנו. בתקווה שיום אחד הדברים יסתדרו. אבל הדברים לא מסתדרים לבד. 12 שנים שהם לא מסתדרים לבד. וזה הרבה הרבה מעבר לנטייה, מרגיש לי כמו חלק משמעותי בזהות שלי. במי שאני. באני כבת אדם שמוסתר ואף אחד לא יודע אותו ולא מכיר את אותי האמתית. וגם,שום זוגיות לא נוצרה עד עכשיו, שום דייטים, שום דבר שהוא היווצרות של קשר. מרגיש לי הכי בודד בעולם. אני והלילות וההדחקה של המחשבות שעולות, רק כדי שיעלו אחרי שנה מחדש. לא יודעת ממה להתחיל, איך להתחיל. מה בכלל קיים מחוץ לגבולות האינטרנט ואיך מתחילים לצאת אליו ולבדוק אותו.
מקווה שזו תהיה ההודעה האחרונה בפורום הזה. ושאת חגיגות גיל 26, אחגוג באושר ובתחושת שלימות.

בתגובה ל: והזמן ממשיך לעבור... מאת: ישראלית1
צרי קשר עם בת-קול
תפגשי מקבלת פנים
תגיעי למפגש

זה לא יחייב יציאה מהארון, או כל דבר אחר
אבל יאפשר לך לחשוב בתוך מקום מקבל ועם נשים אמיתיות.
לתת מקום להתלבטות שאת סוחבת בתוך כל כך הרבה זמן.

יאללה, בגיל 21 כתבתי לך שאת צעירה. עכשיו הגעת שגיל שאת כבר מבינה שזה לא יסתדר מעצמו. הגיע הזמן לבנות את החיים שלך. ובע"ה את תעשי את הצעדים הנכונים והקב"ה שישלח לך את ההזדמנויות שנכונות עבורך.

המון בהצלחה

בכל חג, פעם שעברה היה סוכות עכשיו תיכף פסח אבל מה שנשאר אותו הדבר זה שאשמח מאוד להכיר חברה. כמוני מישהי שמשלבת שאהבה קודש וחול, למטרות טובות.

פסח כשר ושמח לכולכן נשים צדקניות בזכותכן נגאלו ישראל X:

בתגובה ל: אולי אכתוב פה מאת: דניקה5
ההודעה הקודמת נשלחה בשעה 13:13
מעבר לכל הסימבוליזם שבמספר 13, הרי 13 ועוד 13 הם 26 שזה בגימטריה שם הוי"ה.
שבת שלום אהובות

חגות וזמנות לששון

מבקשת לעצמי חברה וקצת שמחה לימים האלה
או גאולה

בתגובה ל: מועדות לשמחה מאת: דניקה5
שמחתי לגלות במפתיע הודעה חדשה
כבר חשבתי הפורום מזמן מת...

מאחלת לך חברה
ולכולנו הרבה שמחה וגאולה בקרוב.

רוצה לספר קצת על עצמך? אולי עוד יש מי שקוראת

בתגובה ל: חורף טוב מאת: אנה ק
עם יוזר אחר, ולאחרונה נזכרתי בפורום הזה אז הגעתי. מה אספר על עצמי, מצד אחד משתוקקת לחברה (בסגול תחת הח', אבל לא רק), אבל סדר יום וחיים עמוסים ככה שאין ממש זמן להשקיע בעניין הזה לצערי. אני גרושה, אמא לשלושה מתבגרים, במקור אני מבית חילוני-מסורתי, חוזרת בתשובה כבר עשרות שנים, פעם הייתי בשאיפות להיות דוסית והיום השלמתי עם זה שאני לא. אז אני שומרת מצוות. הגדרה שאני הכי מתחברת אליה כרגע. ומנסה להבין איך במקביל לסטטוס כזה שמורכב מכל מיני דבריםדי לא שגרתיים אפשר להצליח להיות בקשר, ועם מי.
כשאני לא בחל"ת אני מדריכת רכיבה טיפולית, זה נשמע כיף אבל אני לא ממש גאה בזה זה יותר מעין ברירת מחדל בשבילי, בעיקר בגלל הגיל שלי (48).
זהו בערך חוץ מזה בזמני הפנוי אני מחכה לגאולה, ומלטשת אמונה (רציתי להוסיף פה אימוג'י מיוחד אבל הממשק פה מיושן ומסורבל)
מרחשוון מתוק לכולן

בתגובה ל: הייתי פה פעם לפני שנים מאת: דניקה5
אבל מעניין מאד :-)

תקופה ארוכה הגדרתי את עצמי בדיוק כך - שומרת מצוות. אבל נשמע שיש לך יותר אמונה ממה שהיתה לי אז...

מאחלת שתמצאי את הגאולה האישית שלך (או לפחות את הדברים הקטנים שמאירים ומחזקים את הנשמה) ובע"ה תבוא לכולנו הגאולה...

בתגובה ל: נשמע עמוס מאת: אנה ק
תודה :)

לפני 6 שנים הכרתי את המקום הזה,
שבטח היה פעיל יותר.
הקמנו קבוצת וואטסאפ התערבבנו זו עם זו.
רבנו צחקנו נהננו התאהבנו.
עד ש... אולי גדלתי אולי נפגעתי מדי.
פרשתי לגמרי. מהלסביות הדתיות.
מחקתי את חברותי הלסביות מאנשי הקשר שלי.
ואת כל רשימת האקסיות המפוארת שצברתי.
הדרתי רגלי מכל קבוצה שהיא.
ויצאתי לחפש לי אהבה בעיר הגדולה.
התאהבתי בברמנית מהממת
שהתחרטה על הרגע שהכרנו.
התאהבתי בהייטקיסטית נשואה לאישה.
הכרתי את עצמי מחדש
למדתי את עצמי ואת העולם הזה שאני כל כך אוהבת.
עברתי פרידה כואבת. התנדנדתי בין בחירות מטורפות.
עבר זמן
הכרתי אותה די במקרה. בחיים האמיתיים
תפסתי אומץ והתחלתי איתה
מפגש מטורף בין חרדית נשואה לסרייטית חילונית נשואה.
אני רוצה רגע להתעכב על זה
על זה שאני לא רואה בעיניים
מה עבר לי בראש?
שעדיף לי לשמוע ממנה לא. מאשר להסתובב חיים שלמים בהרגשה של פספסתי משהו.
והרווחתי את הדבר הכי מושלם בעולם
ולמה אני משתפת..
כי בתוך כל הבלגן הזה בחיים. עלתה בי התובנה
שמסע החיפושים נגמר
מצאתי את האחת של חיי'
מאחלת לכולן אהבת אמת

בתגובה ל: היושש לא יודעת איך נזכרתי במקום הזה הערב מאת: Still love
כמה טלטלות.
מרגש לקרוא שמצאת את אהבת חייך.
תודה ששיתפת.

יש לי בלוג שירים
את יותר ממוזמנת להיכנס אליו ולהגיב :)



מקווה שאתן עוברות את ימי הקורונה בשלום ושומרות על עצמכן. אז.. אשמח לראותכן (ותגובתכן) בבלוג שלי :)

בתגובה ל: שלום בנות :) מאת: ניק בדוי
ללא תוכן

בתגובה ל: אפשר קישור לבלוג? מאת: Bi girl

http://bikurim.kipa.co.il/kerem.asp?id=287313

ייתכן שבקרוב אעלה עוד שירים בבלוג. אשמח לשמוע את חוות דעתך כאן או שם איך שמרגיש לך נוח.

היי, מה קורה?אצלי הכל טוב. בא לי להכיר אישה מגניבה לחברות, בילוי ויחסים אם יהיה שייך!עדיף מירושלים. אני בת 44 ,נשואה,נראית סבבה.

בתגובה ל: היכרות מאת: Bodeda betoh hakahal
ללא תוכן

בתגובה ל: שיהיה בהצלחה! מאחלת לך שתמצאי את האישה שאת מחפשת! מאת: צינצין
ללא תוכן

בתגובה ל: תודה רבה!אולי זאת את? מאת: Bodeda betoh hakahal
האמת היא שלא שמתי לב שאת נשואה, ורק בקריאה נוספת שמתי לב לזה..
לגבי, זה פחות יתאים, גם מבחינת הסטטוס, וגם מבחינת הגיל..

בתגובה ל: היכרות מאת: Bodeda betoh hakahal
בת 41 מאזור ירושלים, ניידת.
גרושה +4 גדולים. עובדת בעבודה מעניינת, בכושר, יש תחביבים מגניבים.
מחפשת מישהי שפויה, עמוקה ועם אינטליגנציה רגשית גבוהה.
לא נשואות, בבקשה.
ולא לבנות בית בישראל, חברות + יחסים.

מה הזמן מסמן לי זה הכל שאריות של החיים...
מי אני מה אני מנסה לעשות ולאן אגיע עם כל ההתרחשויות שאני מייצרת סביבי.. יש בי משהו שלא נותן לי מנוח לא מסוגלת להיות רגועה.. משהו פנימי שחסר לי ולא נותן לי מנוח . מסע שלא נגמר אחרי ריגושים אהבה טירוף. ומה אקח כציידה. הכל- או כל מה שאפשר לפחות..
ומה מוביל אותי בחיי ההזויים הלב הנפש הראש? כל אלה גורמים למסע רק להיות מורכב יותר ולי להתמסר אל עצמי ולהאבד ברוח.. כלכך הרבה זמן חיכיתי לרגע שאוכל לשבת ולפרוק את שיושב לי על הלב. עכשיו בחוץ תקופת שבר הקב"ה יתברך וייתעלה שמו הטריף את העולם נשמעות תגובות מכל מקום של חיפושים אחרי דרך . אל משהו שיוכל לתת עוגן כדי להאחז בו. אני אוהבת אותו את בורא עולם ומאמינה בו ובדרך שלו שמנהיג אותנו בעולם הזה כמו פסיכולוג שמביא לנו להגיע אל התשובות אל האמת בעצמנו.. וכן אני יודעת את האמת יודעת שהריגושים שאני נופלת עלייהם יעלו לי ביוקר בסוף השביל. לא מצליחה פשוט שלא ליפול. יודעת שאם אבקש ממנו הוא ייעזור לי ולא מעזה לבקש.
תמיד נפלתי אל הלב.. עם כל הקשיחות שאני מייצגת אני נמסה ברגע מבפנים. מסתרחת אחריי חולשותי.. מחפשת בכמיהה שלא נגמר משהו שיזין לי את הרצון להיות.. לחופש..
כן קורונה.. זו מילה שתשמעו יותר מכל בתקופה האחרונה מילה ששיתקה עולם שלם. אין לאן לברוח ואני כמו אסיר שמוצא דרך חירום. כמה סחור סחור אפשר ללכת? כן אני תאוותנית נופלת למקומות שאסור לי! לא רוצה כן רוצה כל עצמותיי זועקות במריבה פנימית.. ובסוף כשמגיע הרגע פשוט נמשכת אל האיסור..
מה קרה מתביישת לשחרר.. כילדה זה קרה . גם אז נאכלתי מבפנים. והיום .. היום זה קורה לצערי ייסורייי הפנימיים חלשים מפעם היום מה שמניע אותי לבלום ולו מעט היא אהבת השם שלי. מגילוי דעת מלב אל לב שנגלה אליי לאחרונה הפכתי את חיי בפעם השנייה. לספר שמושלם שם במקום הבריחה. לא אפילו לא קרוב למה שהיה לי פעם. אבל מספיק נוגה כדי לקשור לי את הלב בעוותות אל היצר.
הלוואי והיתי מסוגלת לחיות חיי שיגרה הלוואי ומה שיש לי היה מספק אותי. זה לא שרע לי. להיפך.. אבל שוב הלב מבקש לפעום ולא נח לרגע.. אני מתמסרת – זה מסוכן. כבר למדתי שלא משחקים עם הלב. אני בכל זאת שם . קשה לי החיים שלי מלאים ולקרובים אליי ביותר היקירים שלי לא מפנה את עצמי ורק מספקת מזון רגעי ורדוד שייתן לי שקט להמשיך במסעי.
שם ולא שם . כל קרוב אליי יגדיר אותי כך. לצערי. לא מתמסרת לכלום. ומתמסרת להכל. אמא שלי מכנה אותי תל אביב- לא נחה לרגע.
אם אשאל למה זה ככה. אין מה שיזין לי אותו את הלב הזה שמצעירותי כבר לא יידע מנוח. מאמרים וספרים יספרו על סוד האושר. האמת היא לדעת להתבונן במה שיש בכיסופין ולא לחפש בחוסר.
המציאות שלי שונה מהאמת שלי ומעולם לא הצלחתי להתרצות תמיד ביקשתי עוד.
העוד למה גורם? לתהום . אמיתית, שנפערת ומתעצמת לי מתחת לרגליים. התרסקתי כל כך הרבה פעמים בחיי. ולא מוכנה לקבל לקח.
עכשיו שזה קורה לי שוב ואני בעצמי פוערת את התהום בידיעה שאני מפילה עצמי אל שחת.. לא עוזרת לי האמת. הלב מושך אל נתיביו מבלי לשאול את השכל האם כדאי..
מה יעצור אותי? רק המוות כנראה. מי יודע כמה הוא קרוב. אם נגיף אחד בלבל עולם שלם. מה הפלא שליבי כך מושל בי.
לא חשבתי לרגע שאני בודדה בסיפור אבל אני משחקת באש משולשת.. והרצון האמיתי שלי היא לא שלי.. היא פוחדת ומתרחקת. ואני מגאוותי לא אוריד לוקחת רק את מי שאוסף אותי אליו. השקעתי בה רבות . היא מתקרבת ומרחקת מסובכת אפילו ממני. מבקשת שאחזר אחריה ומגיבה בכן ולא. אם זה היה מוביל למקום טוב הייתי מובילה יותר? אולי ואולי כדאי שהדברים נשארים פתוחים. הלם שנגרם לאחרונה הוא מהקרובה מס שתיים ברשימה שהצהירה לפניי כעבור 5 שנות חברות על אהבתה אליי.. ומה עשיתי? לקחתי.. הלב שלי מבולבל בין שלושתם. כן יש צלע רביעי בעלי שקבל מצב השתק. כי יש לי שתי אהבות לתמרן ביניהן הראשונה מהילדות השניה מס שתיים ברשימה בעקבות הצהרתה כלפיי לאחרונה ועוד אחת שלישית שאליה באמת פועם ליבי אבל היא נמנעת ממני.. מה אני מפלצת? למה אני עושה את זה? לאן זה מוביל חוץ מתהום? מה עם חיי אדם שאני הורסת לכל מי שקרוב אליי? הידיעה שכולם מודעים למצב מרגיעה.. אלוקים שלי יקר שלי רק אתה תעזור לי לצאת מהפלונטר שנכנסנו אליו..

איך אתן עוברות את הימים האלה?

תקופה כזו עלולה להקצין דברים, ודברים שקצת מציקים אך נסבלים ביום יום - עלולים להכביד יותר ויותר.
תשמרו על עצמכן, תוודאו שאתן נושמות כראוי מפעם לפעם
שומרות על האני הפנימי שלכן.
בין אם אתן מתמודדות עם ימים של צפיפות ושהות אינטנסיבית יחד עם בני משפחה, ובין אם אתן מתמודדות עם ימים של בדידות - אתן לא לבד.
מוזמנות לשתף ולפרוק
לפחות אני עוד כאן.

בתפילה שהתקופה הזו תעבור בבריאות ובשמחה, ונלמד ממנה דברים טובים.

שבת שלום

הפסקתי לחפש אותך בכל אותן המקומות שחשבתי שאת נמצאת
כי תמיד אמצא אותך חצויה חצי מאוהבת או לגמרי שפוטה של אגו של מישהי אחרת
גם ככה נתאהב ואז שוב נפרד
ותראי לי כמה את מושלמת רק בשביל שזה יכאב לי יותר על הלב
כי בסוף את ואני ננצח במשחק המקדים
גם כשאת תהיי איתי ותחשבי על ההיא
כי תמיד יהיו בינינו אקסיות,לנצח
כי ככה זה אנחנו - חיות של מלחמות
עם כמויות של אסטרטגיה
כאלו שמוצאים רק באתרים של ויקיפדיה
ולא,אל תתחילי עם הפילוסופיה של נשמות
כי מזמן כבר עברתי לעולם של טעויות
איפה שההגיון עובד על אוטומט
והרגש זה אזרח שמבקש מקלט
אז אל תחפרי לי פסיכולוגית על אהבות
כי כולן מבחינתי זמניות
ואת יותר כי השארת לי אנדרטה של רגשות
והכל הגשת לי עם פרחים של אכזבות
אז מי זה שאמר שרק אהבה תנצח
כשהכל זה קרב אבוד של שכרון חושים שמתנצח
תחזרי אליי מחר כדי שנפרד יחד מחרתיים
כי הכל בינינו פוקר , השאלה מי יותר טובה מבין השתיים

בתגובה ל: כי מי ינצח יותר טוב? מאת: מישי1
אחת לחלומות אפס למציאות
כמה כמה השירים מול הבדידות
אחת לאהבות אפס לשפיות
נאהב נאהב עד שנמות
נאהב נאהב עד שנמות

בתגובה ל: באה? מאת: חרדלס
ללא תוכן

בתגובה ל: כי מי ינצח יותר טוב? מאת: מישי1
התגעגעתי

רק חבל שהשירים כל כך מרירים ועצובים :-(

~חיבוקים~

ואם את עוזבת אותי לדקה
או בכלל
הולכת אליו ,לשכב
רק תגידי
שאכבה לי את הלב
שלא ירגיש כאב

ואם תרצי לנשק לו חזק
ללטף לו את האגו כמו במשחק
רק תגידי
שאכבה את המוח מכל המחשבות
שמתנגשות כמו תאונות

ואם היום נתראה מחר
כי הוא פולש לך בגסות ומפשיט לך ת,תמימות
רק תגידי
שאדע לגעת בך שתהיי חצי עירומה
שמורה עם רגשות של בתולה

ואם תחליטי לנשק לי ת,לב
גם כשהכל כבוי לי בלב
רק תגידי
שאדע לספור עד עשר גם כשמציף
בימים של גשם שיורד והרוח מעיף

ואם תרצי אותי לדקה אחת תמימה
שתטריפי בי את הגיזרה השקטה
שהיתה ונדרסה עם התשוקה החולנית שלך
רק תגידי
שאדע איך לפלרטט איתך בעיניים מזוגגות
בלילות שרק ארצה לשמוע אותך מלטפת לי בעיות

אם תלכי ממני, תחזרי לי לתמיד
שאדע שאת עדיין אוהבת
כי החורף שלי יבש כמו הפיד
והעיניים שלך חסרות מולי
כי את פה ואת הרבה שם
כי אין לנו יחד ביום של מחר

ואם,אז רק תגידי.