אז איך מרימים פסטיבל בחודש?
|
|
אז איך מרימים פסטיבל בחודש?
פורסם לפני
3974 ימים
מאת ברק ויס
סה"כ תגובות: 11
תגובה אחרונה לפני: 3972 ימים
רבים מכם שאלו אותי מדוע אני לא נוכח אקטיבית בפורום בשעה שפסטיבל ג'אז תל אביב קם לתחייה. אז קודם כל - אני מצטער. אני מבקר בפורום, קורא דברים שאתם כותבים, מצטער על כאלה מכם שלא כותבים, אבל עד עכשיו לא מצאתי אנרגיה לכתוב. אחרי שתקראו אולי תבינו את התחושה.
אלה מכם שלא דיברו איתי בחודשיים האחרונים ודאי היו מופתעים מחידושו של הפסטיבל. לפני כן גם אני לא ידעתי שהפסטיבל יתקיים.
מהרגע בו נמצא הספונסר שהסכים עקרונית לתמוך בפסטיבל השנה (מציאת הספונסר הוא סיפור בפני עצמו שיסופר פעם, אבלך לא עכשיו) ואיפשר העמדת תקציב סביר ("סביר" = בערך חצי מהתקציב הרגיל), התחלנו לעבוד בקדחתנות. נדרשנו להגיש תוכנית פסטיבל שתהיה גם אטרקטיבית דיה וגם תעמוד במסגרת התקציבית הקשוחה והצרה ביותר - כדי שגם הספונסר וגם עירית תל אביב בכלל יסכימו "ללכת על זה".
דבר ראשון הבנו כי הפסטיבל יהיה בן שלושה ימים במקום ארבעה. קיצוץ מחויב המציאות.
כן תקציב מוגבל או לא תקציב מוגבל - אני ידעתי והתעקשתי כי חייב להיות בפסטיבל "סטאר" שיגרום לנו חובבי הג'אז לחייך בשמחה. עם גארי בארץ אני בקשר לא רציף כבר תקופה, המוסיקה המעולה שלו, כולל מה שהוא מקליט ומוציא כעת וכמובן "מסע הבחירות" למענו שניהלו כאן חברי פורום יקרים, כל אלה גרמו לי לדעת במיידית כי בארץ הוא המועמד הראשי שלי לפסטיבל.
כמה אימיילים ושיחות טלפון מאוחר יותר - ידעתי כי בארץ יגיע לישראל. הוא הסכים "להתקפל" מהסכומים הרגילים שהוא מקבל לסכומים סבירים יחסית ובעזרת כמה חברים טובים ממגמות מוסיקה הצלחנו להבטיח לו כי נוסף לשכרו בפסטיבל יוכל להרוויח עוד קצת מכיתות אומן. ההבטחה שלי להדריך אותו באופן אישי בירושלים אחרי שהפסטיבל ייגמר חתם את העסקה.
במקביל פניתי לידידיי המוכשרים משיקגו - קורי ווילקס וגרג ספרו ושכנעתי אותם להגיע ב"מחירי עלות"
ואז התחילה סדרת מיילים ופגישות עם נספחי תרבות של מדינות שונות, מתוך מטרה לקבל ממי-מהם תמיכה להביא הרכבים ממדינותיהם. כמות הבדיקות הבטחוניות שעברתי בשבועיים האלה תספיק לי לשנתיים הקרובות...
בדיעבד, כל המאמצים הללו לא נשאו פרי. פרוייקט אחד שקשור לנספחי התרבות הללו, נפל לאכזבתי הרבה. ככה זה - יורים לכל הכיוונים בתקווה שמשהו יפגע בזמן הקצר והנתון. אספר על ההשתלשלות המעניינת הזו (מעניינת אותי לפחות) בפוסט נפרד. אני מקווה שנוכל לקיימו בפסטיבל הבא. במקומו שיבצנו את רוי קמפבל וערן אלישע, ככה שאני לפחות מרוצה.
מה עוד? שלושה פרוייקטים "שלי" מירושלים סופחו לטובת הפסטיבל - שניים שכבר התקיימו ובהצלחה גדולה (אורי ברכה עם שם טוב לוי ושישיית חגיגה עם זו'ה פרפיניאן מנגנים מתי כספי), ועוד אחד שמתוכנן להתקיים באוגוסט בירושלים ושוכפל אחר כבוד לפסטיבל (דניאל זמיר - כנר על הגג).
ניצן, שהצטרף למשימה בנפש חפצה, קפץ גם הוא למים וגייס לפרוייקט את ניקולה סטילו ואת צ'יהירו יאמאנאקה בסכומים צנועים יחסית.
יחד החלטנו לפנות לכמה הרכבים ישראלים. חלקם יצאו לפועל וחלקם - לא.
היה לנו חסר עוד מופע איכותי שימלא את הנישה של "מזי כהן שרה ג'אז" ויתר מופעי זמרי המיינסטרים הפוגשים בדרכם את הג'אז.
את מה שאסתר רדא עושה אני מכיר ומוקיר כבר כמה שנים. בנובמבר שנה זו היא הופיעה עם ההרכב המורחב שלה באירועי החשיפה הבינלאומית לג'אז ולמוסיקת עולם והיה מעולה. רצינו שאסתר תופיע בפסטיבל. לא לקח לנו זמן שיחה רב כדי להבין מה יהיה תוכן המופע שלה - שני כיווני השפעה חשובים על המוסיקה של אתר - נינה סימון מצד אחד והג'אז האתיופי של שנות ה-70 מהצד השני. מעולה.
וככה נוצר השלד הפסטיבלי. בתוך חודש בלבד. היה אינטנסיבי מאוד, עם תסכולים רבים ולחץ גדול, אבל תכל'ס היה כיף לבנות משהו שאני גאה לעמוד מאחוריו מתוך הכאוס.
זהו. עכשיו אני רק מחכה שהכל יעבור בשלום, שהמון-המון חובבי מוסיקה טובה יגיעו לסינמטק ושהמופעים לא יאכזבו.
|
|
|
|
רבים מכם שאלו אותי מדוע אני לא נוכח אקטיבית בפורום בשעה שפסטיבל ג'אז תל אביב קם לתחייה. אז קודם כל - אני מצטער. אני מבקר בפורום, קורא דברים שאתם כותבים, מצטער על כאלה מכם שלא כותבים, אבל עד עכשיו לא מצאתי אנרגיה לכתוב. אחרי שתקראו אולי תבינו את התחושה.
אלה מכם שלא דיברו איתי בחודשיים האחרונים ודאי היו מופתעים מחידושו של הפסטיבל. לפני כן גם אני לא ידעתי שהפסטיבל יתקיים.
מהרגע בו נמצא הספונסר שהסכים עקרונית לתמוך בפסטיבל השנה (מציאת הספונסר הוא סיפור בפני עצמו שיסופר פעם, אבלך לא עכשיו) ואיפשר העמדת תקציב סביר ("סביר" = בערך חצי מהתקציב הרגיל), התחלנו לעבוד בקדחתנות. נדרשנו להגיש תוכנית פסטיבל שתהיה גם אטרקטיבית דיה וגם תעמוד במסגרת התקציבית הקשוחה והצרה ביותר - כדי שגם הספונסר וגם עירית תל אביב בכלל יסכימו "ללכת על זה".
דבר ראשון הבנו כי הפסטיבל יהיה בן שלושה ימים במקום ארבעה. קיצוץ מחויב המציאות.
כן תקציב מוגבל או לא תקציב מוגבל - אני ידעתי והתעקשתי כי חייב להיות בפסטיבל "סטאר" שיגרום לנו חובבי הג'אז לחייך בשמחה. עם גארי בארץ אני בקשר לא רציף כבר תקופה, המוסיקה המעולה שלו, כולל מה שהוא מקליט ומוציא כעת וכמובן "מסע הבחירות" למענו שניהלו כאן חברי פורום יקרים, כל אלה גרמו לי לדעת במיידית כי בארץ הוא המועמד הראשי שלי לפסטיבל.
כמה אימיילים ושיחות טלפון מאוחר יותר - ידעתי כי בארץ יגיע לישראל. הוא הסכים "להתקפל" מהסכומים הרגילים שהוא מקבל לסכומים סבירים יחסית ובעזרת כמה חברים טובים ממגמות מוסיקה הצלחנו להבטיח לו כי נוסף לשכרו בפסטיבל יוכל להרוויח עוד קצת מכיתות אומן. ההבטחה שלי להדריך אותו באופן אישי בירושלים אחרי שהפסטיבל ייגמר חתם את העסקה.
במקביל פניתי לידידיי המוכשרים משיקגו - קורי ווילקס וגרג ספרו ושכנעתי אותם להגיע ב"מחירי עלות"
ואז התחילה סדרת מיילים ופגישות עם נספחי תרבות של מדינות שונות, מתוך מטרה לקבל ממי-מהם תמיכה להביא הרכבים ממדינותיהם. כמות הבדיקות הבטחוניות שעברתי בשבועיים האלה תספיק לי לשנתיים הקרובות...
בדיעבד, כל המאמצים הללו לא נשאו פרי. פרוייקט אחד שקשור לנספחי התרבות הללו, נפל לאכזבתי הרבה. ככה זה - יורים לכל הכיוונים בתקווה שמשהו יפגע בזמן הקצר והנתון. אספר על ההשתלשלות המעניינת הזו (מעניינת אותי לפחות) בפוסט נפרד. אני מקווה שנוכל לקיימו בפסטיבל הבא. במקומו שיבצנו את רוי קמפבל וערן אלישע, ככה שאני לפחות מרוצה.
מה עוד? שלושה פרוייקטים "שלי" מירושלים סופחו לטובת הפסטיבל - שניים שכבר התקיימו ובהצלחה גדולה (אורי ברכה עם שם טוב לוי ושישיית חגיגה עם זו'ה פרפיניאן מנגנים מתי כספי), ועוד אחד שמתוכנן להתקיים באוגוסט בירושלים ושוכפל אחר כבוד לפסטיבל (דניאל זמיר - כנר על הגג).
ניצן, שהצטרף למשימה בנפש חפצה, קפץ גם הוא למים וגייס לפרוייקט את ניקולה סטילו ואת צ'יהירו יאמאנאקה בסכומים צנועים יחסית.
יחד החלטנו לפנות לכמה הרכבים ישראלים. חלקם יצאו לפועל וחלקם - לא.
היה לנו חסר עוד מופע איכותי שימלא את הנישה של "מזי כהן שרה ג'אז" ויתר מופעי זמרי המיינסטרים הפוגשים בדרכם את הג'אז.
את מה שאסתר רדא עושה אני מכיר ומוקיר כבר כמה שנים. בנובמבר שנה זו היא הופיעה עם ההרכב המורחב שלה באירועי החשיפה הבינלאומית לג'אז ולמוסיקת עולם והיה מעולה. רצינו שאסתר תופיע בפסטיבל. לא לקח לנו זמן שיחה רב כדי להבין מה יהיה תוכן המופע שלה - שני כיווני השפעה חשובים על המוסיקה של אתר - נינה סימון מצד אחד והג'אז האתיופי של שנות ה-70 מהצד השני. מעולה.
וככה נוצר השלד הפסטיבלי. בתוך חודש בלבד. היה אינטנסיבי מאוד, עם תסכולים רבים ולחץ גדול, אבל תכל'ס היה כיף לבנות משהו שאני גאה לעמוד מאחוריו מתוך הכאוס.
זהו. עכשיו אני רק מחכה שהכל יעבור בשלום, שהמון-המון חובבי מוסיקה טובה יגיעו לסינמטק ושהמופעים לא יאכזבו.
|
|
בתגובה ל: אז איך מרימים פסטיבל בחודש? מאת: ברק ויס ובעקבות גזירות מר אדון שרוצר, כעת ההתלבטות אצלי היא אם להסתפק בשלושת הסטים האמריקאים, או להשחיל פנימה עוד איזו הופעה.
תמיד אני מרגיש קצת לא בסדר לדלג על הישראלים, אבל אז משתדל להשלים פערים בהופעות אחרי הפסטיבל.
אנחנו לא מפסיקים לשחק כי אנחנו מתבגרים. אנחנו מתבגרים כי אנחנו מפסיקים לשחק. (ג'ורג' ברנרד שואו, 1856-1950)
|
|
בתגובה ל: אז איך מרימים פסטיבל בחודש? מאת: ברק ויס שקיבלתי את הטלפון מברק עם הבשורה שהפסטיבל הוא בעצם יצור חי נשמתי לרווחה, לאבד מפעל כזה, בלי קשר אם אני עושה אותו או לא זו מכה קשה מידי לתחום הקטן ממילא הזה בארץ. מאחר שכמו שכתב ברק המלאכה הייתה מרובה ולא רק הזמן קצר הרעיונות הראשונים שעלו בי לאומנים שיקחו חלק בפסטיבל הזה הם אומנים שמשלבים כמה תכונות. מצד אחד כל אחד ואחד מהם הוא אומן ייחודי ומעולה, מצד שני אלה אנשים שאומנותם היא אמונתם, בלי מרכאות, כאלה שישאלו קודם מה אומר הפרויקט ורק אחר כך מה התשלום. לשמחתי הרבה, כל שלושת האופציות הראשונות שחשבתי עליהם יצאו אל הפועל. על הרעיון של לשלב את שני החלילנים הנהדרים מתן קליין וניקולה סטילו אני חושב כבר כמה שנים, ניקולה מאוד שמח לחזור לארץ וששמע את מתן מנגן אהב מאוד, מתן ניגש למלאכה באהבה גדולה והמפגש הזה לדעתי יהיה פשוט חגיגה לאוזניים. צ'יהירו יאמאנקה היתה צריכה כבר לבקר בארץ, דבר שלא הסתייע בעבר וממש שמחה על ההזדמנות החוזרת, האנארגיות האדירות שלה על ומחוץ לבמה אמורות להביא את השילוב עם אברו וברסלר (ריתם סקשן שלא רק לא נופל אלא אף עולה על הרבה מקבילות מחוץ לארץ)לכדי חוויה. על הרעיון של להחזיר את רוי קמפבל לארץ דיברתי עם חברי ערן אלישע בשיחות ארוכות בשנים האחרונות, קמפבל הוא אומן נהדר, מי שמכיר יודע, מוזיקאי טהור ואדם מואר, החברות שלו עם ערן מביאה לבמה קשר מוזיקלי יוצא דופן. מאוד מצפה לפסטיבל הזה ולמופעים האלה, מקווה שגם אתם תהיו לו לשותפים מלאים.
|
|
בתגובה ל: אז איך מרימים פסטיבל בחודש? מאת: ברק ויס ברק,
מעבר ל"נס הרפואי" שבהצלת פסטיבל הג'אז השנה מגסיסה, תיאור "לידתו" המחודשת של הפסטיבל נשמעת כתהליך מיגע, רווי מכשולים ותסכולים... סיזיפי אמרתי?
עכשיו אנחנו, חברי הפורום, צריכים להתגייס ולתת את כל שביכולתנו כדי לעורר את העניין, ליחצ"ן את האירוע, שהרי כל האירוע הזה נועד בעבורנו חובבי הג'אז. הצלחת האירוע הצלחתנו, וכשלונו כשלוננו.
אני קורא לכל החברים כאן למעורבות בפייס, בפורום, במקום העבודה שלכם, בקרב חבריכם.... הגיבו על הפוסט הזה, כדי שנדע שכולם מגוייסים. זו גם הזדמנות שלנו להודות ולהראות את תמיכתנו בחברים שלנו ברק וניצן.
מקווה לראות את כולכם במופעים של בארץ (איך לא), וילקס ואם יתאפשר גם ל יאמאנאקה . לבארץ אני אגיע עם מספר חברים, ובני עמית...
נפגש
|
|
בתגובה ל: אתה עתיר זכויות - חובת ההוכחה עלינו מאת: ShlomoSlavinsky ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: אז איך מרימים פסטיבל בחודש? מאת: ברק ויס מהתוכנית המצויינת והמפתה של הפסטיבל לא ניתן לשער ולהעלות על הדעת כי הפסטיבל הורם תוך חודש ימים בלבד.
שאפו גדול על התוכנית לכשעצמה ובעיקר על המאמצים שהצליחו להחייאת הפסטיבל הכל כך חשוב הזה.
אהיה שם ואף אעשה נפשות לפסטיבל ככל שאוכל.
בהצלחה !!!
גידי ק
|
|
בתגובה ל: אז איך מרימים פסטיבל בחודש? מאת: ברק ויס
מה כבר אפשר לומר? הרי הפסטיבל הזה "חייב" להתקיים. אנשים מחכים לו, אנשים אוהבים את המוסיקה שלהם, נהנים מהמפגש ומהחוייה.
כל הכבוד לברק וניצן על ההשקעה ועל ההתמדה בתנאים לא-תנאים. סיפור לידתו המחודשת של הפסטיבל מסקרן מאין כמוהו. אבל קודם כל - מוסיקה! מחכה בקוצר רוח לסוף מאי.
|
|
בתגובה ל: אז איך מרימים פסטיבל בחודש? מאת: ברק ויס ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: אז איך מרימים פסטיבל בחודש? מאת: ברק ויסזה ממש לא ענין של מה בכך להרים את הפסטיבל ש"הרגו" אותו בשנה שעברה, ועל כך נאמר "וברוך מחייה המתים". כל מי שג'אז חשוב לו, ויש הרבה מאוד כאלו, חשוב שיגיע לפסטיבל, כל אחד לפי המינון המתאים לו ולכיסו. חובתינו, אוהדי הג'אז, להוכיח לבעלי המאה והדעה שלא סתם כתבנו מכתבים על כך שאי אפשר לבטל במחי החלטה לא ברורה מוסד שפועל כל כך הרבה שנים, ומסב אושר גדול לצופים ולנגנים כאחד. אני אהיה עם בני בהופעה של גארי בארץ ומקוה מאוד לפגוש כמה שיותר מבאי הפורום, ובכלל, אוהבי ג'אז באשר הם. ניצן וברק - שאפו גדול!!
|
|
בתגובה ל: רק סופרלטיבים בפי מאת: בן אהרוניאני צפוי להגיע עם אסף גולדברג, וואלה התגעגעתי לפסטיבל ולחברים :)
My Google Reader shared items:
http://tinyurl.com/5ehjzy
|
|
בתגובה ל: אז איך מרימים פסטיבל בחודש? מאת: ברק ויס כמו שנאמר לפני, גם אני מרגיש כאילו ניתנה לנו - חובבי הג'אז - הזדמנות שנייה להוכיח שחייב להיות פסטיבל ג'אז בתל אביב ואנחנו חייבים לנצל אותה. זה באמת הזמן לעורר מודעות לפסטיבל אצל כל חבריכם/מכריכם/קולגות לעבודה/כאלה שמקללים את המוסיקה שאתם מאזינים לה.
יש לנו רק שבועיים עד לפתיחת הפסטיבל. בזמן הזה חשוב מאוד, כמו שנאמר כאן - לייחצן אותו - בכל פורום רלוונטי - בפייסבוק, בין חברים ובעבודה, בבלוגים וכו'.
לאחר מאבקים לא מעטים יש פסטיבל ואפילו טוב. עכשיו הכדור בידיים שלנו חובבי הג'אז.
להתראות ב-29 במאי ברחבת הסינמטק
|
|
|
|
מאמרי הקהילה
|