בואו לדבר על ספרות, קולנוע, סדרות טלווזיה, קומיקס, כנסים - וכל הקשור למד"ב ופנטסיה. אנחנו מעודדים ומעונינים לקדם את ספרות המקור ואת המודעות למד"ב ופנטסיה בארץ, הצטרפו אלינו.
שמי גיא חסון, סופר מדע בדיוני, מחזאי ותסריטאי. אני שמח להכריז על פתיחת סדנת כתיבה לכותבי פנטזיה ומדע בדיוני. הסדנה תהיה סדנה וירטואלית. היא תנוהל בבלוג, כאשר רק חברי הסדנה יוכלו להכנס לבלוג.
חודשים ספורים לפני שיגור חללית מחקר ראשונה מסוגה לכוכבים רחוקים, צוות קטן של מדענים מתבקש - בלי הנחיה או אפילו תקציב ראוי לשמו - ליצור מסר שיציג את כדור הארץ והאנושות בפני היצורים שיגלו, ביום מן הימים, את החללית.
אכן זה לא הגודל אלא המסה, עניין של צפיפות החומר. כתבתי שם על הבדלי המסה ונתתי דוגמה עם הירח לעומת כדוה"א משום שזה קל להמחיש כשזה עצמים שיש יחס ישיר בין המסה לגודל, ואז טעיתי כשכתבתי שזה בגלל שהירח קטן יותר. הכוונה אכן הייתה למסתו הקטנה יותר ולא לגודלו הפיזי.
לגבי המשקולות על הירח - הניסוח שלי לא היה מתאים. משקולות יש, אבל הכוונה לא שאפשר פשוט לברוח ממנו לחלל החיצון סתם כך. כוח כבידה קטן פי 6 מחייב להגדיל את המסה ("המשקל" למעשה), כדי לאפשר הליכה נוחה עבור יצורים שמותאמים לכוח כבידה של כדוה"א (אם כי בפועל אין צורך ממשי בהוספת משקולות משום שממילא חליפת החלל כבדה מאוד והיא מסה משמעותית בפני עצמה). בכל אופן זה לא באמת משנה, ממילא צילמו את זה באולפן בארה"ב P:
השבוע נתקלתי בדוגמא נשכחת וחביבה ביותר: Just Imagine, סרט מ-1930 שמתאר את ניו יורק בשנת 1980, זמן עתידני מופלא שבו יש אווירונים אישיים במקום מכוניות, מספרים במקום שמות, גלולות במקום אוכל, וכיו"ב. אה, וזו גם קומדיה מוזיקלית.